להאריך ימים, לשמור על האופי - חלק שני

נעמה הלוי התמודדה בהצלחה בשמירת בקבוקים אלכוהוליים ומשקאות ליקרים פתוחים. הפעם מנסה את מזלה מול המשקאות הבעיתיים – משקאות על בסיס שמנת וסירופים מתוקים.  כתבת המשך

מאת: נעמה הלוי

בפעם הראשונה שאירחתי חברים לטעימה אלכוהולית, כשניים עשר חברים נתבקשו להביא מאכלים מתוקים בלבד, ואני הייתי מופקדת על הכנת קוקטילים ומזיגת משקאות.

 

בשבוע שעבר, נעמה הלוי עשתה מסיבה, הזמינה חברים ונשארה עם עשרות בקבוקי אלכוהול פתוחים. לאחר מחקר רב ואנליזות אינסופיות, הצליחה לפתור את תעלומת חיי המדף של המשקאות, הליקרים ושאר בקבוקים אלכוהוליים.
לקריאת הכתבה, לחץ/י כאן.

ציידתי את הבר בשלל משקאות אלכוהוליים מכל הסוגים: קוניאק, ויסקי, וודקה, ג'ין ועוד; ליקרים על בסיס שמנת כמו קלואה, אייריש קרים ואמרולה; סירופים בטעמים שונים, ובראשם כמובן הגרנדין.


זמן האירוח הגיע, כל המשקאות נפתחו והאלכוהול זרם כמים. הצבעים, הקישוטים, המתוקים – הכל היה מושלם. לאחר סיום הערב נשארתי עם כמה שאלות: מי מהפתוחים צריך יהיה להחזיק מעכשיו במקרר? מי מהמשקאות יחזיק מעמד כשהוא פתוח ולכמה זמן? ומה יהיה גורל הסירופים שלי?


עבור כל סוג של משקה יש צורך לענות על שתי שאלות: האם ומתי המשקה מתקלקל; והאם ומתי המשקה מאבד מטעמו עד שאין כל הנאה בלגימתו.


טיפה שנייה של כימיה...

בכתבה הקודמת הזכרנו, כי אלכוהול הוא חומר משמר, ומעצם כך, הוא מונע קלקול של מוצרי מזון או שתיה. העיקרון מאוד פשוט: חיידקים ובקטריות יכולים להתפתח רק בסביבה המתאימה להם מבחינת טמפרטורה, לחות, חומציות ועוד. אם לא נאפשר סביבה כזו, לא יתקיימו חיידקים. כך למשל, שומן מגן מפני חמצון (כפי שחלב עם יותר אחוזי שומן יהיה עם תאריך תפוגה רחוק יותר); חומץ או מיץ לימון אשר להם דרגת חומציות גבוהה אינם מאפשרים סביבה מתאימה לחיידקים; האלכוהול עצמו גם חומר מחטא, ועל כן הורג חיידקים ואינו מאפשר את קיומם.


שמן איננו מתמוסס במים. גם שמנת לא מצליחה להתמוסס בצורה מלאה במים ובאלכוהול, ובשל כך, לא מצליח להיווצר נוזל הומוגני. אם נשאיר את התערובת הזו לעמוד מספיק זמן, המרכיבים השומניים ומוצקי השמנת יתחילו להיפרד מהמים ותתקבלנה שכבות. דבר זה אינו אומר מאום על איכות המשקה: כל שצריך לעשות הוא לנער אותו מעט.

לערב קריר: להתחמם עם משקה שמנת

משקה שמנת - ביילי'ס אייריש קרים בטעמים

משקאות המבוססים על שמנת, כגון אייריש קרים המפורסם (ביילי'ס), קלואה (ליקר קפה) או אמרולה, מכילים בדרך כלל פחות מעשרים אחוזי אלכוהול. הרכב אלכוהולי שכזה מאפשר שמירה על המשקה מפני גידול חיידקים. אם נוסיף לדיון את כמות הסוכר הגבוהה במשקאות אלו, ואת השומן שבשמנת, נקבל משקה עמיד מאוד בפני חיידקים.


מפליא ביותר, אך משקאות השמנת בעלי עמידות גבוהה לאורך זמן. גם בקבוק ביילי'ס פתוח יכול להחזיק שנים, וזאת בהסתמך על כמות האלכוהול והסוכר שבו.


חשוב להדגיש, בדפנות צוואר הבקבוק, קרוב לפתח, עלולים להיווצר גבישי סוכר. דבר זה קורה בבקבוקים שנפתחו והמשקה נמזג מתוכם. שאריות הנוזל הקרובות לפקק התאדו, וכל שנשאר הוא גרגרי סוכר מעט שומניים. אין כאן אף בעיה בריאותית, חס וחלילה, כל שצריך - לנקות את פתחו של הבקבוק עם נייר סופג. אל דאגה, קרוב לפקק הייתה כניסה של אוויר, מה שאומר כי הבקבוק לא נסגר היטב לאחר הפתיחה.

שיא הריכוז: סירופים בטעמים, להכנת קוקטילים 

חברו של כל ברמן - סירופ גרנדין

בסירופ קיים אחוז גבוה מאוד של סוכר. הסוכר שומר על המשקה מפני קלקול. יחד עם זאת, סירופ הוא בדרך כלל נוזל אליו מוספים חומרי טעם וריח שונים, מייצבים, חומצות מאכל, צבעי מאכל וחומרים משמרים. ברוב המקרים, על-גבי בקבוקי הסירופים יצויין תאריך תפוגה, ומן הראוי כמובן לכבדו.

כללי ארון המשקאות 

  • לכלל המשקאות הבר - תמיד עדיפה טמפרטורה נמוכה או לכל הפחות קרירה. טמפרטורה של קיץ ישראלי עלולה לפגום בטעמם של רוב המשקאות, מסיבות של נידוף חומרים מבקבוק שכבר נפתח ולא נסגר היטב; או אף מפירוק איטי של מרכיבים המשפיעים על הטעם, אשר ניתן למנוע או לדחות בהרבה על ידי שמירה בקירור.
  • בניגוד לעולם היין, שם רוב הבקבוקים אמורים לשכב סגורים עם פקקי שעם "נושמים", בעולם משקאות האלכוהול יש לשמור על הבקבוקים עומדים. לאחר שהבקבוקים נפתחו, איננו רוצים "לעזור" למשקה לבוא במגע עם האוויר (בבקבוק שוכב, שטח הפנים אשר בא במגע עם חמצן גדל).
  • בקבוקי ליקר ביתיים, לדוגמה אלו המפוקקים בפקקי שעם החדירים לאוויר, מומלץ לשמור במקרר ביתי רגיל, וזאת כדי להאט את קצב תהליך יצירת החיידקים.

 

שמירה נעימה.