טור עורך, עמיר רפפורט ניחוח בינלאומי 
עמיר רפפורט נותן לצוות המגזין טפיחה עצמית קלה על השכם ומכה על חטא קטן. בעיקר, הוא מקווה שתיהנו מגיליון מספר 2 של מגזין איש הענבים. כל מי שמחשיב את עצמו כאוהב יין חש לא פעם תחושת צער לא קלה למראה מאות בקבוקי יין שניצבים זה לצד זה, במסדר לא גאה, ליד קופסאות השימורים בסופר-מרקט. מעטים מאתנו חשבו אי פעם לעשות מעשה ולבדוק האם לאחסנת היין בניגוד לכל כלל (ואפילו בניגוד להיגיון) תהיה בסופו של דבר השפעה על המשקה הרגיש (וזה עוד לפני שאנחנו בודקים באיזה טמפרטורות ובאילו ארגזים היין העביר את הזמן במשאיות שהובילו אותו אל משכנו הבעייתי). לכן, אנחנו מרשים לעצמנו לתת טפיחה עצמית קלה על השכם לנוכח היוזמה לערוך בדיקה ראשונה מסוגה שמשווה את איכותו ואת טעמו של יין הנרכש מחנות סופר מרקט ליין בעל נתונים זהים, שנרכש מחנות שאמורה להקפיד על כללי האחסון. לפחות קצת יותר. סיפור הטעימה יוצאת הדופן הוא הכתבה הראשית בגיליון השני של מגזין איש הענבים. בנוסף, השתדלנו להגיש כתבות במגוון רחב של נושאים, שלא רק יספרו סיפור מעניין אלא גם ילמדו אותנו דבר אחד או שניים על ענייני יין. וכך, כמעט בלי שהתכוונו, יצא לנו מגזין בניחוח בינלאומי חזק. פרופסור עמוס הדס, כוח חדש במגזין, חזר מלא רשמים מסיור יין בקנדה וחלק אתנו את תובנותיו. חיים גן, איש הענבים, הגיע עם לא פחות תובנות ממנדוזה שבארגנטינה. מדורו של שריאל שני על היסטוריית יין עוסק בנעשה בחו"ל באופן טבעי, וכדי לאזן את העבר ברק פורת העביר אלינו מטוסקנה רשמים טריים מבציר 2009 הנוכחי. טוב, לא הכל חו"ל, ויש גם כתבות על הנעשה אצלנו ממש מתחת לאף. למשל, הראיון המיוחד עם המנכ"ליות של יקבי הגולן ויקבי הגליל, במדורו של שי שגב, "אנשים בתעשייה". ואם כבר עוסקים בצפון כאן המקום להביע חרטה מסוימת (וכנה!!) על כך שהתייחסתי בגיליון הראשון של המגזין בהכללה גורפת מידי אל העוסקים בתעשיית היין כמי שאינם מוצלחים במיוחד בייצור הכנסות גם אם הם אשפי ייצור יין. ציינתי את התרשמותי הלא מפרגנת מנאומו של "בעל יקב בצפון" שהוא בכיין מקצועי הנוהג לשתף את כל אורחיו במצבו הפיננסי. כמובן, שהתנהלותו של בעל יקב זה אינה משקפת בהכרח את דרכם של כל בעלי היקבים בצפון. אז בפני מי שנפגע אני מתנצל, בסדר?
מקווה שתיהנו מגיליון מספר 2 של מגזין איש הענבים.
| 
