מדורו של עו"ד מאיר קורן: תקנות בית השיכר עולם ישן, עולם חדש 
בצרפת אסור למטוסים להפריע למנוחת הגפנים. בארצות הברית ובמדינות נוספות של "העולם החדש" כללי היין הרבה פחות נוקשים. האם מדובר בהתרופפות או בהתפכחות?
התמורות שחלו לאורך השנים בעולם המשפט לא פסחו גם על עולם היין. הזמן שחולף מביא להתגמשות של כללים, תקנות וחוקים, והמשקה המשכר אינו יוצא מן הכלל. כנראה, שזה טבעו של משפט.
כדי להבין את התהליך, צריך לעשות מסע בזמן, ולחפש את ההבדלים בתקנות היין, בין מדינות העולם הישן באירופה ובין ארצות העולם החדש באמריקה ובאוסטרליה.
כמו פעם, בעולם הישן, גם היום מסדירים חוקי יין היבטים שונים של ייצור ומכירת יין. להלן רשימה חלקית של חוקים: מניעת הונאה והטעיה, הגנה על קניין, סימון שמות וציון מקורות, נהלי תיוג וסיווג, רישוי להפצה ולמכירה, הסדרת תוספים, קביעת גיל מינימום לשתיית אלכוהול. וכאמור, זה לא הכל.
כללים, חוקים ותקנות לגבי ייצור יין משתנים ממדינה למדינה ואף מאזור לאזור, ואולם, המסע בזמן ועל פני יבשות מגלה הבדלים מהותיים בין כללים ותקנות סביב ייצור ומכירת יין ב"עולם הישן" ובין "העולם החדש". באופן ברור ומובהק, הרגולציה סביב יינות שמקורם בארצות העולם הישן נוטה להיות נוקשה ומחמירה יותר מזו הקיימת בארצות העולם החדש.
נתחיל בעולם הישן. כללי הפיקוח שם מבטיחים, למשל, סיווג נוקשה של אזור ייצור היין. בצרפת אוכפת תקנות מחמירות אלה רשות ה – AOC (Appellation d'origine contrôlée); באיטליה קיימת הרשות - DOC (Denominazione di origine controllata); בספרד – DO (Denominación de Origen); ובפורטוגל – DOC (Denominação de Origem Controlada). בצרפת, אף ידוע הצו הייחודי שהוצא על ידי הממשלה המקומית, על פיו חל איסור טיסה מעל לאזור הכפר Châteauneuf-du-Pape כדי שלא להפריע למנוחת הגפנים, דבר שעלול חלילה לפגוע באיכות הענבים..
מיינות צרפת ידוע גם סיווג ה Cru הקלאסי הקובע מדרג איכות של בציר וגפנים. בנוסף, INAO (National Institute of Appellations of Origin) בא להבטיח התאמה מוחלטת ובלתי מתפשרת בין השם למקור היין. כדי להמשיך ולפרט את תקנות היין של ארץ זו צריך, כנראה, מגזין שלם..
מדינות רבות אימצו את הגישה הצרפתית חסרת הפשרות:
באיטליה, למשל, קיים גם סיווג ה DOCG (Denominazione di Origine Controllata e Garantita), שאחד ממאפייניהם הבולטים הוא הטבעת חותמת ממשלתית על פקק הבקבוק, הבא להבטיח שיוך אזורי, היסטורי וזני חוקי ואמיתי ל - 21 יינות שונים.
בספרד הסיווגים DOC ו – DO (בהתאמה) מהווים מדרג על פיו הראשון באיכותו (DOC) משויך לפיקוח על אזור יינות ריוחה בלבד, בעוד הסיווג השני (DO) כולל 54 יינות אחרים.
ארצות עולם ישן נוספות בהן נהוגים כללים מחמירים, הן גרמניה (Qmp הוא הסיווג ליין האיכותי ביותר המקובל שם), פורטוגל (DO – סיווג 39 סוגי היין האיכותי ביותר) ואוסטריה.
ומה בעולם החדש? 
בארצות הברית ובאוסטרליה תקנות המכונות AVA ו- GLS מבטיחות אינדיקציה גיאוגרפית פחות דקדקנית על אזורי יין. לפיהן, רק אחוז מסוים מהענבים מהם עשוי היין מקורו באזור המצוין על גבי התווית. סיווג ה AVA (American Viticultural Area) של ארצות הברית, הכולל 140 אזורי גידול גפנים, דוגמת Napa Valley בקליפורניה ו - Willamette Valley באורגון, קובע חלוקה גיאוגרפית לא נוקשה. כך למשל גולשים אזורי הגידול של Columbia Valley ממדינת וושינגטון למדינת אורגון.
ככלל, ארצות העולם החדש אינן מקפידות על כללים נוקשים בייצור יין כמו ב"אירופה הקלאסית". אמנם, קיימת בהן רגולציה עקבית ומסודרת, רק שתכניה גמישים בהרבה בכל הקשור לסוג הענב ממנו מיוצר היין ומיקום הכרמים בהם גדלות הגפנים. יצרני היין בעולם החדש נהנים מחופש יצירה, דבר המעיד על השתנות ההתייחסות ליין ממוצר מסורתי- לאומי כיאה לארצות העולם הישן, למוצר בעל מאפיינים שיווקיים ומסחריים.
הנה עוד כמה דוגמאות הממחישות את התרופפות הכללים במעבר מן העולם החדש לישן:
בארגנטינה יש כלל יחיד המתייחס לתיווי הבקבוק - יין חייב להכיל לפחות 80% מסוג הענב המצוין על גבי התווית.
בקנדה - ארגון ה VQA (Vintner’s Quality Alliance) קבע כללים שאמנם אינם מביישים את סיווג ה – AOC הצרפתי, אך מדובר בארגון וולנטרי, פרי יזמות פרטית, שכלליו מחייבים רק את חבריו.
באוסטרליה קיימת חובת התאמה בשיעור 85% בלבד בין המצוין על גבי התווית לבין סוג הענב, אזור הבציר או שנת הבציר. בצ'ילה ובניו זילנד אפילו מסתפקים ב-75 אחוז התאמה.
בדרום אפריקה – ה SAWIS (South Africa Wine Industry Information and Systems) קבע כי יין שתוויתו מציינת את מקורו, חייב להכיל 100% ענבים מהזן המצוין על התווית, 75% מתת הזן ו 75% משנת הבציר הכתובה.
שאלה מעניינת היא האם התרת הרסן בכללים הנוקשים של "העולם הישן" פוגעת באיכות היין של "העולם החדש"? את התשובה על כך צריכים לספק מומחים טועמי ויודעי יין ולא משפטן שרק אוהב לשתות יין, כמוני.
|
